וּבָ֖אתָ שָׁ֑מָּה וּרְאֵֽה־שָׁ֠ם יֵה֨וּא בֶן־יְהוֹשָׁפָ֜ט בֶּן־נִמְשִׁ֗י וּבָ֙אתָ֙ וַהֲקֵֽמֹתוֹ֙ מִתּ֣וֹך אֶחָ֔יו וְהֵבֵיאתָ֥ אֹת֖וֹ חֶ֥דֶר בְּחָֽדֶר׃
און אַז דו װעסט קומען אַהין, קוק זיך אַרום אױף יֵהוּא דעם זון פֿון יהוֹשפֿט דעם זון פֿון נִמשין; און זאָלסט אַרײַנגײן, און אים מאַכן אױפֿשטײן פֿון צװישן זײַנע ברידער, און זאָלסט אים אַרײַנפֿירן אין אַ קאַמער הינטער אַ קאַמער.
מנורת המאור
יונה בן אמתי ע"ה השפיל את עצמו ונתן לו הב"ה גדולה. ששקלו כאליהו. שכן הב"ה מצוה את אליהו ואמ' לו, ואת יהוא בן נמשי תמשח למלך על ישראל, ואליהו צוה את אלישע, ואלישע שלח את יונה ומשחו, שנא’ (מלכים ב ט, א) ואלישע קרא לאחד מבני הנביאים וגו', וכתי’ (מלכים ב ט, ב) וראה שם יהוא בן נמשי, ולקחת פך השמן וגו'. מכאן למדנו ששלוחו של אדם כמותו. אף הב"ה הסכים על ידו כאלו אליהו משיחו, שנא’ (דברי הימים ב כב, ז) ומאלהים היתה תבוסת אחזיהו.